מוצרי מזון תעשייתיים ומעובדים פולשים לסופרמרקטים ולצלחות שלנו. אנו צורכים מוצרים מפוקפקים, תעשיתיים, מזוקקים ולא מזינים. האסטרטגיה העיסקית - שיווקית של יצרני המזון עובדת פלאים. צבעים מעוררי עניין, אריזה מפתה, נגישות וקלות הרכישה, אטרקטיביות המחיר, השפע והמגוון, אלה האלמנטים שמעודדים את הצריכה שלהם.
אבל האופוריה של עידן השפע הנגיש הזה מתחילה לחלוף, ואיתה הגיע הזמן לעשות חשבון נפש ובעיקר לאחר המחקרים האחרונים הזועקים על ההשפעות המזיקות של המזון.
מחלות רבות הן התוצאות של תזונה "עשירה מדי", שומנית מדי, בשרנית מדי, מתוקה מדי וממולאת בתוספים כימיים: כגון חומרים משמרים, עודף סוכר, צבע מאכל ועוד. מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, וגם העלייה המדאיגה בהשמנת יתר והפרעות אכילה אחרות הפכו למחלת המאה.
בעיות בריאות הציבור בעולם המערבי דוחפות את החוקרים ללמוד את הרגלי האכילה היום יומיים.
אוכל העתיד כבר לא יהיה, כפי שדמיין בתרחישי המדע בדיוני - כדורים צבעוניים, אלא חזרה לטבעי ולבריא. מהם החומרים המסוכנים שאנחנו צורכים וכיצד המזון המערבי משפיע על הבריאות ועל ההתנהגות שלנו?
האם סוכר ממכר?
חקר התנהגויות האכילה מגלה כי סוכר הוא חומר ממכר. התלות בסוכר הוא מנגנון שמוביל לאכילה מבלי שנרגיש רעב ומוביל להשמנת יתר עם השלכות מהותיות על הבריאות. גם אם בקרב החוקרים אין קונצנזוס בהשוואה של סוכר לסמים, כן יש הסכמה גורפת שהסוכר גורם להתמכרות.
סרג' אחמד מנהל מחקר CNRS ומדעי המוח בבורדו, צרפת. בעשר השנים האחרונות הוא חוקר את הפוטנציאל הממכר של הסוכר. לפי מחקריו השפעות הסוכר דומות להשפעות הסמים על מערכות במוח. לפיו, בעת צריכה של סוכר ברמה גובהה, מופרש במוח דופמין אשר גורם לתחושת הנאה.
תוספת סוכר ברמה גבוהה קיימת במוצרי צריכה רבים ולעיתים קרובות במוצרים שלא מצופה מהם לכלול סוכר, כגון : רטבים, שימורים, נקניקים, קרקרים ועוד. עובדה זו מחמירה את ההתמכרות מכיוון שהסוכר נצרך באופן רציף, לפעמים ללא מודעות לנוכחותו ברמה הגבוהה.
La présence de sucre rajouté dans de nombreux produits de consommation, souvent là où on ne s’y attend pas, les sauces, les conserves, la charcuterie, biscuits salés, maintient et aggrave l’addiction puisque le sucre est ainsi consommer continuellement.
איך התזונה שלנו משפיעה על המוח?
צריכת סוכר בכמות גבוהה מזיקה לבריאות הכללית שלנו, אך לסוכר יש השפעה שלילית יותר גם למוח שלנו. ליתר דיוק, כדי להאכיל את תאי גופנו כולל אלה של המוח שלנו, הנוירונים הם הגלוקוז. בני אדם מעריכים מזון עתיר סוכר מכיוון שהוא מהווה מקור אנרגיה, אך סוכר מהווה גם מקור להנאה עקב הפרשת דופמין במוח בעת הצריכת. אנחנו מונעים על ידי ההתמכרות הלא מודעת להנאה בעת צריכת הסוכר. הפחתת הצריכה מאוד קשה.
לסוכר השפעות רבות על המוח שלנו גם מעבר להתמכרות:
תלות נפשית בסוכר. צריכה מוגזמת של סוכר משפיעה על ההיפוקמפוס, האיזור האחראי על הזיכרון במוח, ומצמצמת את היווצרות הנוירונים במוח החיוניים להצפנת הזיכרונות שלנו. עלייה בחומרים דלקתיים.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכה של כ -5% או 25 גרם סוכר ליום, אשר כבר חורגים במידה רבה מכמות הסוכר שיש לצרוך במידה ולוקחים בחשבון את הסוכרים "האיטיים" במזונות אחרים כגון לחם, פסטה ועמילן אחר.
צריכת מוצרים מתוקים כמו עוגות, גלידות, ממתקים או מאפים מספקת סוכרים ברמות גבוהות מעבר למינון המקובל לצריכה יומיומית. צריכה בכמות גבוהה של מזונות כאלו תגרום לתפקוד לקוי במוח באדם.
פעילות גופנית משפרת את תהליך הפחתת הסוכר ובכך מעלימה את העודף שנצבר במוח, ואכילת מזונות עשירים באומגה 3 (זרעים, אגוזים, שמנים מסוימים) גם יעזרו להורדת כמות הסוכרים בגוף. אבל הדרך הטובה ביותר למוח בריא היא לשלול מעצמך את הקינוח!
Mais le meilleur moyen de rendre service à son cerveau est de se priver de dessert !
האם המעי הוא מוח נוסף?
לחיידקים במעיים שלנו (המיקרוביוטה של הפלורה הטבעית שלנו) יש השפעה על התיאבון, על בחירות המזון, ועל מצב הרוח שלנו .
ניסוי מדעי בהובלתו של פרופ' ג'ון קריאן באוניברסיטת קורק באירלנד מצא שכשאנחנו לוקחים חיידקים מעכברים מודאגים ומכניסים אותם לעכברים "רגילים" שאינם מביעים דאגה כלשהי רמת החרדה של עכברים אלה עולה ולהיפך, החיידקים של עכברים שלווים מנרמלים עכברים מודאגים.
מה שבטוח הוא שהגורם העיקרי המשפיע על "הפלורה הטבעית" ועל המוח שלנו הוא המזון שאנו צורכים.
שינוי בתזונה מאפשר לנו להשפיע על המוח, על ההתנהגות ועל בריאותינו. -כפי שאמר היפוקרטס, אבי הרפואה: "שהאוכל שלך יהיה התרופה הראשונה שלך"
התזונה הים תיכונית מומלצת על ידי חוקרים ומדענים ראשיים בעולם. התזונה הים תיכונית עשירה בחומי גלם צמחוניים.
לאחרונה, הוכח הקשר בין מגוון תזונתי טוב למעי בריא. ניסויים מראים ששינוי בתזונה במיוחד עם הדיאטה הים תיכונית מאפשר שיפור במצב הדיכאוני.
Le régime alimentaire le plus recommandé par les scientifiques
Le régime Méditerranéen תבלינים הודים נלמדים במעבדות על סגולותיהם הנפשיות. פירות אדומים נחקרים. למזונות "על" כמו פוליפנולים מיוחסים השפעה על הנוירונים והפחתת הפרעות זיכרון. המדע מתחיל לגלות רק היום את הקשר הבלתי צפוי הזה בין אוכל ומוח. ולכן, התפריט האידיאלי עבור המוח נותר בגדר תעלומה. אך תפריט מאוזן הינו המומלץ מאוד ככל האפשר. תזונה בעלת מוצרים לא מעובדים. תזונה בעלת רמת סוכר מעובד נמוכה. פירות וירקות לשימור יכולות נפשיות.
אוכל העתיד יהיה אוכל מותאם אישית אשר ישפיע על המוח בצורה חיובית ובאופן ישיר. עבור הפילוסופים שבינינו ניתן להרחיק לכת ולשאול, האם תזונה מושכלת יכולה לעזור בהפחתת האלימות בחברה שלנו? לצערי, עדיין מוקדם לענות על השאלה. מה שבטוח - לתזונה בריאה יש השפעה חיובית על ההתנהגות.
מחקרים בילדים אוטיסטים מצאו לאחרונה שיפור בהתנהגות הנבדקים עקב תזונה מושכלת. יתרה מכך, ילדים אוטיסטים סובלים לעיתים קרובות מהפרעות אכילה אשר מחמירות את תהליך הטיפול באוטיזם. הקשר בין התזונה ושיפור ההתנהגות אצל הילד עדיין לא נקבע חד משמעית אך נראה כי המזון הנצרך הקל על הפרעות ההתנהגות.
התזונה שלנו היא סוד הבריאות הטובה, אך גם סוד החיים ההרמוניים, השלווים יותר. לכן אני מאמינה ששלווה נמצאת תחילה על הצלחת שלנו, ואנחנו זה מה שאנחנו אוכלים.
Par ailleurs, de nombreuses expériences satisfaisantes ont déjà été réalisés auprès d’enfants autistes dont le comportement a été amélioré par des régimes alimentaires restrictifs. D’ailleurs les enfants autistes souffrent très souvent de troubles alimentaires ce qui aggrave les troubles comportementaux déjà existants causés par l’autisme. Il est très difficile de savoir lesquels sont lié à l’un ou à l’autre mais le réglage alimentaire, même si, bien évidemment, ne guérit pas de l’autisme, contribue, associé à une thérapie éducative comportementale, à l’atténuation des troubles du comportement.
Le secret d’une bonne santé, mais également le secret d’une vie harmonieuse, plus sereine et paisible est donc dans notre assiette. Nous sommes ce que nous mangeons.